תוספת נעילה

פינתוספתן האחרונה הציבה בפני הכרעות שאיני כשיר להן. לקראת הקיץ, תכננו להציע לקוראים כמה אפשרויות חינמיות ללימוד שפות זרות, כמו זו של שירות החוץ האמריקני שנפתחה לגישה חופשית לכל הגולשים. אבל האם משמעות הדבר היא לוותר על הצגת מנועי חיפוש (1, 2) המציעים, בהתבסס על ספר בתחום ומאגר ההמלצות של אמזון, אפשרויות להמשך לרשימת הקריאה שלכם? או אולי אפנה את הקוראים לאתר Scholarometer, שבדומה לתוכנה המוכרת Publish Or Perish, מציג ומנתח פריטי קריאה וכותביהם על פי דירוגים מוכרים יותר וגם אלו המוכרים פחות?  ישנה גם תוספת קטנה ל-Zotero שמייבאת נתוני ציטוטים לתוך מאגר הפריטים האישי שלכם – ותוכל לסייע לכם בהחלטה מה לקרוא קודם. אבל ישנה גם תוכנה אחרת, בשם eType, שמסייעת בתיקון שגיאות כתיב ובמציאת מלים נרדפות בזמן הכתיבה ממש. היא זוכה לאחרונה לתשבוחות ברשת וגם עליה רציתי לכתוב.

רשת האינטרנט מציעה לסטודנטים ולחוקרים כלי עבודה רבים המסייעים בהתמודדות עם חלק מקשייו של העולם האקדמי. התוספתן ואני מקווה שהצלחנו לשכנע אתכם שחבל יהיה להחמיץ אותם. 

נכתב על ידי: נעם קסטל.

לפי הסדר

רוצים לדעת איך הכל התחיל, או אולי לאן זה עוד יגיע? סרגל הזמנים של האנתרופולוגיה מציג סיכום כרונולוגי של התפתחויות בדיסציפלינה על פי תקופה ומקום. בחלקו התחתון של המסך מציע האתר סיכום קצר על כל אחת מן האסכולות והפנייה לדמויות המפתח שלה. הסוציולוגים שבינינו יוכלו להיעזר גם באתר אחר, פשוט יותר, המציע כמות מרשימה של תאריכים והתפתחויות, ואת האפשרות לגלות מה קרה "היום לפני...". המעוניינים להגדיר לעצמם את הסדר ההתפתחויות בתחומים ידע אחרים עשויים למצוא את מבוקשם באתר HyperHistory.

בשם ועין

למעלה ממיליון תזות, במגוון תחומים ושפות מקוטלגות כבר במאגר של NDLTD. אבל מה עם עבודת התיזה או הסמינריון הבאה שלכם, זו שאינה נותנת מנוח בשנתכם ובקומכם - האם היא תואמת את צווי האופנה האקדמית? יש שיגידו שהכול מתחיל ונגמר בכותרת העבודה, ובדיוק בשבילם קם האתר הבא , בהשראתם של אתרי דירוג תמונות גולשים, שטחיים ונבובים בהרבה. האתר מזמין לפרסם באופן אנונימי את כותרת עבודת התיזה המתגבשת, אשר מאותו הרגע תועלה לשיפוטם של הגולשים. מלבד המשוב על הכותרת תוכלו תמיד לקבל רעיונות על עבודותיהם המתהוות של אחרים, וכמובן, גם לכלות את זעמכם באמצעות קטילת הצעותיהם של גולשים אחרים. הטקס הפגאני הזה מתרחש במסגרת קהילה וירטואלית, חופשית, פתוחה, ולמרבה ההפתעה גם פעילה, של סטודנטים לתארים מתקדמים.
ואולי אתם מחפשים מטאפורה שובת לב ועין לכותרת, כזו שתגיד משהו על מהות האדם ? האתר המרשים הבא, שנקרא על שם ציטוט של בורדייה, מרכז אלפי מטאפורות של הוגים, מדענים, סופרים, מחזאים או סתם שועי עולם ובעיקר כאלה מבריטניה של המאה ה-18. נשמע זניח? בדקו בעצמכם - ושימו לב לאפשרויות החיפוש מצד שמאל של המסך.
לנואשים באמת, ולאלו המחפשים דקת הפוגה, מציע האתר הבא מנוע אוטומטי לבניית טיעונים מנצחים בסוציולוגיה. ביחרו במילות המפתח האופנתיות ביותר והמחשב ינסח לכם מהן טיעון. השימוש על אחריותכם, מישהו בטח כבר אמר את זה קודם, כמו שהמבקר הוירטואלי בימין המסך ישמח להזכיר לכם בנבזות.

מאת: נעם קסטל

לגלוש עם הזרם

דרך לא רעה ללמוד מהם האתרים והנושאים החמים בתחום מסויים היא לבדוק אילו אתרים סימנו לעצמם הגולשים ברשת. התוסף Xmarks, אשר מאפשר לסנכרן אתרים אהובים בין מחשבים שונים, מציע, על הדרך, גם סטטיסטיקות הנוגעות לאתרים שסומנו על ידי משתמשי התוסף. מנוע החיפוש של האתר מציג דירוג של האתרים הללו על פי פופולאריות. כך, למשל, בראש רשימת האתרים הקשורים בסוציולוגיה מככב אתר מופלא בשם We Feel Fine, הממפה מבעי רגשות בספירה הדיגיטלית בזמן אמת ובצורה גרפית.  העדפותיהם המקוונות של הגולשים בסוציולוגיה, אנתרופולוגיה, תרבות ויזואלית, כתבי עת ובכל תחום ותת-תחום אחר מופו וממתינות לכם.

דרך אחרת, מוכרת יותר, היא כניסה אל הבלוגריה הרוגשת. הפלטפורמות העצמאיות מאפשרות דיונים וויכוחים לא מצונזרים, או סתם השמעתם של קולות ורעיונות ששום כתב עת לא ראה לנכון לפרסם. בלוגים מוכרים ומוצלחים במיוחד מרוכזים באתר  Contexts (ובתוכו מומלץ בחום Sociological Images). Sociology.net, בלוג בענייני סוציולוגיה, ביקש מקוראיו להמליץ על בלוגים נוספים בתחום. התגובות שהתקבלו עד כה כוללות את ההמלצות הבאות, למקרה שתרצו לבדוק בעצמכם:

The Global Sociology Blog – בלוג המתמקד בסוגיות עכשוויות בסוציולוגיה העולמית,

Digital Ethnography – קבוצת עבודה מאוניברסיטת קנזס, העוסקת בהרחבת ובבחינת השפעת המדיה הדיגיטלית על העבודה האתנוגרפית,

media / anthropology – ג'ון פּוסטיל, אנתרופולוג של המדיה, מעדכן את קוראיו במחקריו העכשויים,

Hyper, pessimistic activism – פוליטיקה, תרבות, תיירות והתחדשות עירונית,

Understanding Society – הבלוג שיסביר לבן או בת הזוג מה אתם בעצם לומדים.

מאת: נעם קסטל

מירקור נעים

עט הסימון הראשון הומצא ב-1962 ביפאן. בימינו הוא מסמן גם את אחד מיתרונותיו האחרונים של דף הנייר על פני המסמך הדיגיטלי, בהעניקו לקוראים יכולת למרקר, לקשקש ולהוסיף הערות בצד הטקסט, ובמלים אחרות, להיות "קוראים פעילים". גם בנוגע לפעולות הבסיסיות הללו קיימת אלטרנטיבה ממוחשבת, המשלבת שני סוגי מירקור – אוטומטי ופעיל.

 במירקור אוטומטי, כמו זה שמציעה התוספת הזו לדפדפן Firefox, יסמן המחשב את כל האזכורים של מונח או שם במסמך. מסמנים מילה, לוחצים על כפתור ימני ובוחרים ב-"Highlight Word". סימונים אלו מאפשרים לקורא/ת קריאה הממוקדת בחלקים הרלוונטיים מתוך הטקסט ולדלג ביניהם.

הסוג השני של סימון חלקים מן הטקסט, מירקור פעיל, מכוון להדגשת משפטים תוך כדי קריאה, כמו שנעשה על דף הנייר. עבור מסמכי PDF (המיועדים במקור להדפסה), מציעות Mendeley ותוכנות חינמיות אחרות סימון קטעים שונים בטקסט והוספת פתקיות קצרות. עבור דפי אינטרנט (HTML) מומלץ לנסות תוספת ניסיונית ל-Firefox בשם note-o-rama,. התוספת תאפשר לכם להגדיר שלוש קטגוריות סימון של טקסט, בשלושה צבעים שונים, לדלג מסימון לסימון, לגבות את כל הקטעים שסימנתם על גבי האתר, ולסנכרן בין מחשבים שונים. יתרונו הגדול לעומת תוספות דומות הוא שלאחר מכן תוכלו, דרך האתר, להפיק רשימה של כל הקטעים שמירקרתם, ותוספת של כל הפתקים שהצמדתם לכל אחד מהם. מדריך קצר לשימוש בתוספתן תמצאו כאן.

הערה: לשיפור היעילות, מפתחי התוספתן ממליצים להתקין גם את Zotero, המוכרת לכולנו, ותוספת נוספת בשם Xpointerlib, אין צורך להבין מה הן עושות, רק להתקין אותן. זה לא מסובך: פשוט לחצו כאן ו-כאן. מירקור נעים.


מאת: נעם קסטל

באותיות ובמופתים: שפות בכתיבה האקדמית

מלחמת השפות מתקרבת אל סופה, או לפחות לשינוי מהותי של אופייה. ההתפתחות המשמעותית של השנים האחרונות מצויה בשיפור יכולות תרגום ממוחשבות של משפטים שלמים, ויכולות תרגום בזמן אמת. בעתיד הקרוב יתווספו לסל כלי העבודה עוד ועוד אופנים לגישור בין דוברי שפות שונות, בדומה למה שכבר קורה באופן ניסיוני בשירות Google Wave. פלטפורמות כאלה ישתלבו או יחליפו את חדר העבודה וכיתת הלימוד,  ויאפשרו לימוד וכתיבה משותפים בין אנשים דוברי שפות שונות, כפי שכבר קורה, למשל, בעת צ'יטוט בתוכנת Skype. דוגמאות טובות אחרות למגמה הזו הם האתר Tradukka, המתבסס על מנוע התרגום של גוגל, ומעביר מלים ומשפטים בין שפות בזמן כתיבתם או פלטפורמת תרגום המסמכים החדשה של גוגל, המשלבת בין אפשרויות תרגום ממוחשב ותרגום חברתי.

גם אתר Youtube הצטרף לאחרונה למטבח של בבל, והודיע על שני שירותים חדשים: יצירת כתוביות אוטומטי ותרגום כתוביות אוטומטית. מה זה אומר? שבטווח הלא רחוק תוכלו לצפות כמעט בכל סרטון והרצאה באתר, וליהנות מתרגום לכל אחת מ-49 השפות הקיימות במאגר, כולל עברית. זאת ועוד, תוכלו להעלות תמלול עברי של הרצאתכם האחרונה ולדעת שגם אנשים דוברי שפות אחרות יכולים להבין מה אמרתם שם.

נכון, איכות התרגום של כל השירותים הללו עדיין רחוקה משלמות, אך השיפור של השנים האחרונות ברור ומרשים ומאפשר כבר היום למשתמשים להבין באופן כללי את הנושאים המדוברים. בינתיים, עד שתושלם המהפכה, כדאי לאמץ את Lingoes, ככלי שיסייע לשרוד את המאמר הבא. באתר התוכנה תוכלו למצוא עשרות מילונים להורדה, כולל אנגלית-עברית-אנגלית וגם גרסא לדסקון הכיס (Disk On Key). שלושה ממאפייני התוכנה הופכים אותה למתחרה ראויה בכלי התרגום המסחריים: האחד, יכולתם של משתמשים לייצר ולחלוק מילונים באופן עצמאי, ללא תלות במפתחי התוכנה. השני, יכולתה של התוכנה לזהות מלים ברוב מסמכי ה-PDF. המאפיין השלישי, והפרקטי ביותר, הוא היכולת לכוון את התוכנה לתרגם אוטומטית כל מילה עליה מצביע הסמן, ללא צורך להקיש על מקש או לחצן כלשהם. נשמע טפשי, אבל נסו ותראו כיצד מתרגם החיסכון בהקלקות לקריאה קולחת וזורמת יותר.