לפי הסדר

רוצים לדעת איך הכל התחיל, או אולי לאן זה עוד יגיע? סרגל הזמנים של האנתרופולוגיה מציג סיכום כרונולוגי של התפתחויות בדיסציפלינה על פי תקופה ומקום. בחלקו התחתון של המסך מציע האתר סיכום קצר על כל אחת מן האסכולות והפנייה לדמויות המפתח שלה. הסוציולוגים שבינינו יוכלו להיעזר גם באתר אחר, פשוט יותר, המציע כמות מרשימה של תאריכים והתפתחויות, ואת האפשרות לגלות מה קרה "היום לפני...". המעוניינים להגדיר לעצמם את הסדר ההתפתחויות בתחומים ידע אחרים עשויים למצוא את מבוקשם באתר HyperHistory.

בשם ועין

למעלה ממיליון תזות, במגוון תחומים ושפות מקוטלגות כבר במאגר של NDLTD. אבל מה עם עבודת התיזה או הסמינריון הבאה שלכם, זו שאינה נותנת מנוח בשנתכם ובקומכם - האם היא תואמת את צווי האופנה האקדמית? יש שיגידו שהכול מתחיל ונגמר בכותרת העבודה, ובדיוק בשבילם קם האתר הבא , בהשראתם של אתרי דירוג תמונות גולשים, שטחיים ונבובים בהרבה. האתר מזמין לפרסם באופן אנונימי את כותרת עבודת התיזה המתגבשת, אשר מאותו הרגע תועלה לשיפוטם של הגולשים. מלבד המשוב על הכותרת תוכלו תמיד לקבל רעיונות על עבודותיהם המתהוות של אחרים, וכמובן, גם לכלות את זעמכם באמצעות קטילת הצעותיהם של גולשים אחרים. הטקס הפגאני הזה מתרחש במסגרת קהילה וירטואלית, חופשית, פתוחה, ולמרבה ההפתעה גם פעילה, של סטודנטים לתארים מתקדמים.
ואולי אתם מחפשים מטאפורה שובת לב ועין לכותרת, כזו שתגיד משהו על מהות האדם ? האתר המרשים הבא, שנקרא על שם ציטוט של בורדייה, מרכז אלפי מטאפורות של הוגים, מדענים, סופרים, מחזאים או סתם שועי עולם ובעיקר כאלה מבריטניה של המאה ה-18. נשמע זניח? בדקו בעצמכם - ושימו לב לאפשרויות החיפוש מצד שמאל של המסך.
לנואשים באמת, ולאלו המחפשים דקת הפוגה, מציע האתר הבא מנוע אוטומטי לבניית טיעונים מנצחים בסוציולוגיה. ביחרו במילות המפתח האופנתיות ביותר והמחשב ינסח לכם מהן טיעון. השימוש על אחריותכם, מישהו בטח כבר אמר את זה קודם, כמו שהמבקר הוירטואלי בימין המסך ישמח להזכיר לכם בנבזות.

מאת: נעם קסטל

לגלוש עם הזרם

דרך לא רעה ללמוד מהם האתרים והנושאים החמים בתחום מסויים היא לבדוק אילו אתרים סימנו לעצמם הגולשים ברשת. התוסף Xmarks, אשר מאפשר לסנכרן אתרים אהובים בין מחשבים שונים, מציע, על הדרך, גם סטטיסטיקות הנוגעות לאתרים שסומנו על ידי משתמשי התוסף. מנוע החיפוש של האתר מציג דירוג של האתרים הללו על פי פופולאריות. כך, למשל, בראש רשימת האתרים הקשורים בסוציולוגיה מככב אתר מופלא בשם We Feel Fine, הממפה מבעי רגשות בספירה הדיגיטלית בזמן אמת ובצורה גרפית.  העדפותיהם המקוונות של הגולשים בסוציולוגיה, אנתרופולוגיה, תרבות ויזואלית, כתבי עת ובכל תחום ותת-תחום אחר מופו וממתינות לכם.

דרך אחרת, מוכרת יותר, היא כניסה אל הבלוגריה הרוגשת. הפלטפורמות העצמאיות מאפשרות דיונים וויכוחים לא מצונזרים, או סתם השמעתם של קולות ורעיונות ששום כתב עת לא ראה לנכון לפרסם. בלוגים מוכרים ומוצלחים במיוחד מרוכזים באתר  Contexts (ובתוכו מומלץ בחום Sociological Images). Sociology.net, בלוג בענייני סוציולוגיה, ביקש מקוראיו להמליץ על בלוגים נוספים בתחום. התגובות שהתקבלו עד כה כוללות את ההמלצות הבאות, למקרה שתרצו לבדוק בעצמכם:

The Global Sociology Blog – בלוג המתמקד בסוגיות עכשוויות בסוציולוגיה העולמית,

Digital Ethnography – קבוצת עבודה מאוניברסיטת קנזס, העוסקת בהרחבת ובבחינת השפעת המדיה הדיגיטלית על העבודה האתנוגרפית,

media / anthropology – ג'ון פּוסטיל, אנתרופולוג של המדיה, מעדכן את קוראיו במחקריו העכשויים,

Hyper, pessimistic activism – פוליטיקה, תרבות, תיירות והתחדשות עירונית,

Understanding Society – הבלוג שיסביר לבן או בת הזוג מה אתם בעצם לומדים.

מאת: נעם קסטל

מירקור נעים

עט הסימון הראשון הומצא ב-1962 ביפאן. בימינו הוא מסמן גם את אחד מיתרונותיו האחרונים של דף הנייר על פני המסמך הדיגיטלי, בהעניקו לקוראים יכולת למרקר, לקשקש ולהוסיף הערות בצד הטקסט, ובמלים אחרות, להיות "קוראים פעילים". גם בנוגע לפעולות הבסיסיות הללו קיימת אלטרנטיבה ממוחשבת, המשלבת שני סוגי מירקור – אוטומטי ופעיל.

 במירקור אוטומטי, כמו זה שמציעה התוספת הזו לדפדפן Firefox, יסמן המחשב את כל האזכורים של מונח או שם במסמך. מסמנים מילה, לוחצים על כפתור ימני ובוחרים ב-"Highlight Word". סימונים אלו מאפשרים לקורא/ת קריאה הממוקדת בחלקים הרלוונטיים מתוך הטקסט ולדלג ביניהם.

הסוג השני של סימון חלקים מן הטקסט, מירקור פעיל, מכוון להדגשת משפטים תוך כדי קריאה, כמו שנעשה על דף הנייר. עבור מסמכי PDF (המיועדים במקור להדפסה), מציעות Mendeley ותוכנות חינמיות אחרות סימון קטעים שונים בטקסט והוספת פתקיות קצרות. עבור דפי אינטרנט (HTML) מומלץ לנסות תוספת ניסיונית ל-Firefox בשם note-o-rama,. התוספת תאפשר לכם להגדיר שלוש קטגוריות סימון של טקסט, בשלושה צבעים שונים, לדלג מסימון לסימון, לגבות את כל הקטעים שסימנתם על גבי האתר, ולסנכרן בין מחשבים שונים. יתרונו הגדול לעומת תוספות דומות הוא שלאחר מכן תוכלו, דרך האתר, להפיק רשימה של כל הקטעים שמירקרתם, ותוספת של כל הפתקים שהצמדתם לכל אחד מהם. מדריך קצר לשימוש בתוספתן תמצאו כאן.

הערה: לשיפור היעילות, מפתחי התוספתן ממליצים להתקין גם את Zotero, המוכרת לכולנו, ותוספת נוספת בשם Xpointerlib, אין צורך להבין מה הן עושות, רק להתקין אותן. זה לא מסובך: פשוט לחצו כאן ו-כאן. מירקור נעים.


מאת: נעם קסטל

באותיות ובמופתים: שפות בכתיבה האקדמית

מלחמת השפות מתקרבת אל סופה, או לפחות לשינוי מהותי של אופייה. ההתפתחות המשמעותית של השנים האחרונות מצויה בשיפור יכולות תרגום ממוחשבות של משפטים שלמים, ויכולות תרגום בזמן אמת. בעתיד הקרוב יתווספו לסל כלי העבודה עוד ועוד אופנים לגישור בין דוברי שפות שונות, בדומה למה שכבר קורה באופן ניסיוני בשירות Google Wave. פלטפורמות כאלה ישתלבו או יחליפו את חדר העבודה וכיתת הלימוד,  ויאפשרו לימוד וכתיבה משותפים בין אנשים דוברי שפות שונות, כפי שכבר קורה, למשל, בעת צ'יטוט בתוכנת Skype. דוגמאות טובות אחרות למגמה הזו הם האתר Tradukka, המתבסס על מנוע התרגום של גוגל, ומעביר מלים ומשפטים בין שפות בזמן כתיבתם או פלטפורמת תרגום המסמכים החדשה של גוגל, המשלבת בין אפשרויות תרגום ממוחשב ותרגום חברתי.

גם אתר Youtube הצטרף לאחרונה למטבח של בבל, והודיע על שני שירותים חדשים: יצירת כתוביות אוטומטי ותרגום כתוביות אוטומטית. מה זה אומר? שבטווח הלא רחוק תוכלו לצפות כמעט בכל סרטון והרצאה באתר, וליהנות מתרגום לכל אחת מ-49 השפות הקיימות במאגר, כולל עברית. זאת ועוד, תוכלו להעלות תמלול עברי של הרצאתכם האחרונה ולדעת שגם אנשים דוברי שפות אחרות יכולים להבין מה אמרתם שם.

נכון, איכות התרגום של כל השירותים הללו עדיין רחוקה משלמות, אך השיפור של השנים האחרונות ברור ומרשים ומאפשר כבר היום למשתמשים להבין באופן כללי את הנושאים המדוברים. בינתיים, עד שתושלם המהפכה, כדאי לאמץ את Lingoes, ככלי שיסייע לשרוד את המאמר הבא. באתר התוכנה תוכלו למצוא עשרות מילונים להורדה, כולל אנגלית-עברית-אנגלית וגם גרסא לדסקון הכיס (Disk On Key). שלושה ממאפייני התוכנה הופכים אותה למתחרה ראויה בכלי התרגום המסחריים: האחד, יכולתם של משתמשים לייצר ולחלוק מילונים באופן עצמאי, ללא תלות במפתחי התוכנה. השני, יכולתה של התוכנה לזהות מלים ברוב מסמכי ה-PDF. המאפיין השלישי, והפרקטי ביותר, הוא היכולת לכוון את התוכנה לתרגם אוטומטית כל מילה עליה מצביע הסמן, ללא צורך להקיש על מקש או לחצן כלשהם. נשמע טפשי, אבל נסו ותראו כיצד מתרגם החיסכון בהקלקות לקריאה קולחת וזורמת יותר.

למה עכשיו - Read It Later

תוסף קטן ומפתה, קטן ושולי ולכאורה, קם אל מול אלפי ספרי יעוץ ועזרה עצמית, המנסים לסייע במאבק בדחיינות(Procrastinating). Read It Later, כדוד מול גָּלְיָת, מתריס ומציע לגולש/ת אפשרות לפהק ולהקליק על סימן קטן, שיתווסף בשורת הפקודות של הדפדפן. 

עמוד האינטרנט יתווסף אל רשימת הפריטים הקיימת, ויאפשר לכם לחזור אליו בכל רגע שתרצו, אם תרצו, ובעיקר כשכבר לא תהיה ברירה. הרשימה תסונכרן עם אתר האינטרנט של התוסף, ותאפשר גישה מכל מחשב המחובר לאינטרנט ואף שיתוף של משתמשים אחרים בצורת RSS. בנוסף, במידה ותכוונו את הגדרות התוסף, יועתק הדף במלואו אל הכונן הקשיח – פתרון די נוח לחוזרים הביתה בתחבורה הציבורית בסופי השבוע. התוסף הוכתרבעבר כאחת התוספות הכדאיות לדפדפן פיירפוקס, ומאז הציע גרסאות גם ל-Internet Explorer, ל-Chrome ולמשתדרגים הטריים ל-iPhone. מערכת 'פקפוק' פוטרת עצמה מראש מכל אחריות לנזק ואיחורים בעקבות שימוש בתוסף.

מאת: נעם קסטל

מסדר הספרים - מנדליי

פתיחת שנה, וריח תקופת הבחינות המתקרבת (מה... כבר?) מחזירים את כולנו לשורשים, לבסיס ממנו צמחנו כולנו, לפעולותיו הראשוניות של כל סטודנט וחוקר – קבצי ה-PDF. Zotero, שהוזכר כאן כאחת ההצלחות של הקוד החופשי בתחום האקדמי, קיבץ סביבו מאז קהילה שלמה שמפתחת ומשפרת אותו. בגרסתו הנוכחית מציע Zotero סנכרון בין מחשבים, עבודה במסך מלא באמת (כלומר, שלא דרך הדפדפן) ושיתוף של האוסף הביבליוגראפי עם משתמשים אחרים. אולם בכל הנוגע למסמכי ה-PDF הוא עדיין מוגבל יחסית ומתבסס על תוכנות חיצוניות.

מול Zotero, אהוב המדור, עולה קרנה של גרסא חינמית וניסיונית של Mendeley, תוכנה המתחרה על אותה חלקת אדמה וירטואלית. Mendeley נועדה לסייע בארגונם של אוספים ביבליוגראפים אישיים וללכדם לכדי רשת שיתופית אקדמית. גם התוכנה הזו עושה סדר בין כל המאמרים, מגבה את הרישומים והקבצים ממחשבך האישי באתר ברשת ומאפשרת שיתוף באוספים ביבליוגראפים. אולם כמאמר הסופר, "אין מנדלי בא לספר מעשה שהיה בעבר, אלאבשביל שיש בו רמז למעשים הרבה בהווה". בין יתרונותיה של התוכנה הזו, לעומת Zotero, ניתן למנות קורא PDF פנימי, המאפשר הוספת פתקים וסימון הטקסט, כמו גם ממשק אינטרנטי טוב יותר – ובלשון בני אדם: עבודה נוחה יותר גם במחשבים אחרים ללא צורך בהתקנת התוכנה. אולם, נדמה שיתרונה הגדול ביותר מצוי באופן ניהול מאגר המאמרים: התוכנה מסוגלת לחלץ בעצמה מתוך רוב קבצי ה-PDF את המידע הרלוונטי לרשימה הביבליוגראפית (שם הפריט, מחבר, שנה וכו') באחוזי הצלחה מרשימים. ניתן גם לבקש (בנימוס!) לסרוק תיקיות מסוימות במחשב, ומאותו הרגע יקוטלג באופן אוטומטי כל קובץ PDFחדש שתעבירו אליהן. מתוך ניסיון לסחוף משתמשים מציע Mendeley גם סנכרון אוטומטי מול Zotero, CiteULike וייבוא של קבצי Bibtex (רשימות ביבליוגראפיות) מתוכנות אחרות. אולם ההתמקדות של התוכנה במסמכי PDF היא גם חולשתה – בכל הנוגע למסמכי HTML (דפי אינטרנט רגילים) ולייבוא של פורמטים אחרים, Zotero עדיין עדיף. חסרון נוסף - בגרסא הנוכחית סימונים והערות לא מסתנכרנים בין המחשבים השונים, זה אמור לקרות בגרסאות הבאות. עד אז, ניתן להיעזר ב-DROPBOX.

מאת: נעם קסטל

כאילו לא היה חופש - הרצאות ברשת

אי שם, בחודש אוגוסט או ספטמבר עלולים חלק מאיתנו לחוש שההפוגה שניתנה למוחם מיצתה את עצמה ויחפשו אחר תוכן טוב, שלא לומר - הרצאה. פתרון אפשרי ומוכר שיעמוד לטובת העניין הוא אתר ההרצאות "העולם האקדמי" או הערוץ האקדמי של Youtube, שמאגד תחתיו הרצאות של מרצים ממוסדות אמריקנים מובילים. אם תעדיפו להעביר את הרצאות היוטיוב שלכם לקובץ שמע ולהאזין להן בעת ריצת הבוקר, בה תתחילו להתמיד בתום 'מועדי ב' – הוסיפו את התוסף הזה לדפדפן הפיירפוקס, או היעזרו באחד מן האתרים הללו.

פתרון קליל יותר, ומלהיב לא פחות, להעשרת הדעת בחופשה הוא אתר – TED

(קיצור של (Technology, Entertainment, Design– המזמין מרצים מובחרים מכל העולם להעביר את רעיונותיהם מעוררי ההשראה תוך פחות מ-18 דקות. אם במקרה עייפתם מהשפה האנגלית תוכלו למצוא כאן גם הרצאות שתורגמו על ידי משתמשים נחמדים לעברית, או להתנחם בהרצאות ירושלמיות, מתוך כנסים של מכון ון-ליר, סדרות ההרצאות של מרכז הכנסים במשכנות שאננים או ימי העיון של המרכז הישראלי לדמוקרטיה.

מאת: נעם קסטל. תודות לשי דרומי שסייע בהכנת הטור

בדיוק בזמן - חיפוש בזמן אמת

לפני כמה שבועות התוודה לארי פייג', ממייסדי גוגל, בנוגע לכישלונה של החברה בתחום חיפוש בזמן אמת. ברור ההצהרה הזו מסמנת את הכישלון הזה כזמני בלבד, ולכן, רגע לפני שאלופי העולם בחיפוש מידע משתלטים בסערה גם על הזמן האמיתי, נכיר כמה אפשרויות שכבר קיימות להתמודדות עם מכשול הזמן, הרלוונטי בעיקר לאותם מחקרים הרואים באינטרנט שדה מחקר.

Google Trends הוא כלי המאפשר לראות את פופולאריות החיפוש ואת כמות האזכורים החדשותיים של מלות מפתח הללו על ציר הזמן. ראו, לדוגמא, את תוצאות ההשוואה בין הסוציולוגיה לאנתרופולוגיה, או מי מארבעת אבות הדיספלינה מעניין את מירב הגולשים בשנה האחרונה.

שרות ניסיוני אחר של החברה מסדר ידיעות חדשותיות הקשורות במילת מפתח לפי מועד על פני שבוע, חודש, שנה או עשור. אגב, אם תוסיפו את המלים "view:timeline" בשורת הגוגל שלכם לאחר מילות המפתח תקבלו במתנה, בנוסף לתוצאות החיפוש הרגילות, גם גרף השוואתי שיציג זמנים הרלוונטיים ברמת התוכן, למונח שחיפשתם. כרגע, מה לעשות, פועלים כל השירותים הללו רק על מילות מפתח באנגלית.

אולם האתגר המחקרי הגדול ביותר בחיבור שבין זמן ואינטרנט נוגע להיותה של הרשת רצף של אמצעי תיווך, מה שגורם להשהיה בין העברתם והעלאתם של תכנים ועד לקליטתם במנועי חיפוש, ועל ידי המשתמשים. הקישור הבא מציע מגוון תצוגות זמן אמת של אתרים ונושאים המסומנים על ידי אנשים ברשת השיתופית digg.com. שחקו קצת עם האתר הזה, הוא מציע כמה אפשרויות מעניינות מאוד. לצידו הועלה לאחרונה מנוע החיפוש scoopler, המוצלח, לדעתי, מבין מנועי החיפוש לזמן אמת, המקלים את ההתמודדות עם ההשהיה שבין הפרסום לקריאה, ובמלים אחרות – עם מכשול הזמן. לאחר שתקישו שם מילת מפתח תוצג בפניכם רשימה שתתעדכן בזמן אמת, עם כל פרסום המכיל את המונח המבוקש, לצד האפשרות למקד את החיפוש לסרטונים, קישורים או מסרים. האתר מתבסס על רשתות שיתופיות אלקטרוניות ובעיקר על רשת טוויטר, מהמבריקות והמטופשות שבהמצאות היצור האנושי. שני אתרים אחרים מציעים שירות דומה. האחד, oneriot והאחר, tweetmeme, מאפשר גם ליצור הזנת RSS פרטית עבור כל "ציוץ" המכיל את מילת המפתח הרצויה.

ואם לא הבנתם למה כל זה כל-כך חשוב, אולי כאן ישכנעו אתכם.

מאת: נעם קסטל

קופסא כחולה והיא עולה, בחינם - Dropbox

שתי בעיות נפוצות תיפתרנה כאן היום באופן סופי, לבינתיים: גיבויים של נתונים ועבודה מקבילה מכמה מחשבים (למשל בבית, במשרד ואצל ההורים). רובנו עדיין נעזרים בדיסקון כיס (Disk On Key) לגיבוי נתונים והעברתם ממחשב למחשב של גרסאותיה השונות של העבודה המתבשלת. DropBox הוא שירות חינמי, חדש וניסיוני, החוסך את הצורך בנוודותהדיגיטלית הזו. לאחר שתורידו את התוכנה לראשונה, באחד מן המחשבים (נניח, בבית), תתבקשו ליצור לעצמכם שם משתמש באתר ולסמן תיקייה במחשב. מאותו הרגע ישלח באופן אוטומטי כל קובץ שיישמר או ישונה באותה תיקייה אל שרתי האתר. לרשותכם עומדים עד 2 ג'יגה בייט שהם המון המון עבודות סמינריוניות.

לא, זה לא כמו לשלוח לעצמכם את הקובץ במייל - שכן כשתגיעו אל המחשב האחר שלכם (נניח, במשרד או אצל ההורים) תוכלו להתקין את התוכנה ותיקייה זהה תיווצר גם במחשב ההוא. כל שינוי שתעשו שם יעודכן אוטומטית בשרת, אך גם במחשבים האחרים ברגע שיודלקו. כך, כשתשובו הביתה, אל המחשב המקורי, תמצאו גם שם את גרסאת הקובץ החדשה. משמעות הדבר היא שגם אם יסגר האתר, או יקרסו השרתים, עותק מן הקבצים יישמר במחשביכם. יתרון נוסף של היישום הזה הוא שמירתן של גרסאות ישנות מהקובץ, ותיוקן לפי זמן העדכון והמחשב ממנו נכתבו, אליהן ניתן להגיע באמצעות האתר. במידה וישונה אותו קובץ בו זמנית במחשבים השונים, יישמרו, בכל המחשבים, שתי גרסאות עם ציון תחנת העבודה וזמן השמירה בשם הקובץ.

מאת: נעם קסטל

נלכדו ברשת - כרטיס אדום מדעי

"כרטיס אדום מדעי" הוא גלגולו האקדמי של המלשינון. האתר, פרי יוזמתם של כמה מרצים מצרפת ותלמידיהם לתואר שני במדעי החיים, רוצה להפוך לכיכר העיר בה יוכרזו ויוכרו מעשי רמייה מדעיים. עד כה הצליח האתר, שפועל במתכונת ניסיונית כבר כמה חודשים, לאגור כ-30 הפניות בלבד. אולם למרות הדלות הזו, מלמדת היוזמה על תיפקודה הנוסף של רשת האינטרנט בזירה האקדמית, שכבר מזמן אינה רק כלי עזר מחקרי. הרשת הפכה לגורם מחברת וחורץ גורלות – אם באמצעות הצגת מיקומם של החוקרים במיני דירוגים, או על ידי הכרזה פומבית על מחקריהם כבלתי לגיטימיים. חזותו של הפיקוח אמנם חדישה וסטרילית, אולם האמצעים קלאסיים. דוגמא נוספת הוא האתר Déjà vu - יופי של שם, תודו. אתר זה מתמקד בעיקר בפרסומים רפואיים ומציג רשימת העתקות וחשדות להעתקות, הממויינת על פי דרגות חומרה. רבים מהחשדות מחכים שם עדיין לאישור צוות אנושי שעובר על הרשימה ומאשר, או דוחה, את החשד. עד אז, החשד והחשוד ידועים לכל. האתר מציע לחשדנים, ולמעתיקים, גם תרופת מנע - מנוע חיפוש המשווה ומאתר טקסט שמועלה על ידי המשתמש במאגרי מידע אלקטרוניים של פרסומים מן העבר. 

מאת: נעם קסטל

טקסט אחד, עיניים רבות - Many Eyes

"Many Eyes", הוא אתר ניסיוני מבית היוצר של IBM. המדובר באוסף כלים המאפשרים הצגה ויזואלית של נתונים, איכותניים וכמותניים. איך זה עובד? פשוט- יוצרים שם משתמש, מעלים את בסיס הנתונים ובוחרים באמצעי התצוגה הרצוי. לא משנה אם מדובר בתחזית הרכב האוכלוסייה העולמית לשנת 2050 לפי מדינות, ברשת הקשרים של המחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת מדיסון, בשמות הפופלאריים לתינוקות ממין נקבה ברודאיילנד, או בההזהרות לקיצוצי משרה במדינת קליפורניה בינואר השנה – את כולם ניתן להציג בדרך מקורית. גם אם כל הנתונים הללו לא ממש מעניינים אתכם, מומלץ להציץ באתר ולקבל רעיון או שניים בנוגע לאופני הצגה מקוריים של נתונים יבשים. חשוב לזכור שחלק מההסכם בין המשתמשים לאתר מגדיר כי כל מידע שיועלה יהיה גלוי וחשוף לעיני כל- מה שמאפשר לכולנו גם שימוש במאגרי נתונים שכבר הועלו לאתר.

לסוציולוגיה באוניברסיטת מדיסון, בשמות הפופלאריים לתינוקות ממין נקבה ברודאיילנד, או בההזהרות לקיצוצי משרה במדינת קליפורניה בינואר השנה – את כולם ניתן להציג בדרך מקורית. גם אם כל הנתונים הללו לא ממש מעניינים אתכם, מומלץ להציץ באתר ולקבל רעיון או שניים בנוגע לאופני הצגה מקוריים של נתונים יבשים. חשוב לזכור שחלק מההסכם בין המשתמשים לאתר מגדיר כי כל מידע שיועלה יהיה גלוי וחשוף לעיני כל- מה שמאפשר לכולנו גם שימוש במאגרי נתונים שכבר הועלו לאתר.

מאת: נעם קסטל

סלבס ביבליוגראפיים - חיפוש בסיליבוסים (רשימות קריאה) אקדמאיים

מקור מידע דינמי ויעיל למרצים ולסטודנטים, הוא רשימת הקריאה, או בשמע העממי 'סיליבוסים'. כן, הכוונה לאותה רשימה אופטימית ונאיבית המסמלת, מידי סמסטר, את פתיחתו של עידן חדש בקריירה האקדמית, וששבועות ספורים לאחר מכן, רגע לפני הבחינה, מחפשים אחריה בבהלה בתוך ים של ערמות דפי נייר מקומטים. אם נהיה דרמטיים לרגע, ולמה שלא נהיה, הרשימות הללו הן אחד השרידים האחרונים ליכולתו של האדם-החוקר לקבוע בעצמו את הידע שהוא צורך, ללא התערבותו של קפטן גוגל או איזה אלגוריתם מתוחכם אחר. בכל העולם יושבים חוקרים, מסננים ובוררים פריטים ביבליוגראפיים המוכרים להם אל תוך רשימות קריאה המותאמות לקורסים שברצונם להעביר.

מנוע החיפוש Syllabus Finder מאפשר לאתר רשימות הקריאה מאוניברסיטאות שונות על פי מילות מפתח, לצד שם המוסד בו התקיים הקורס. מרצים יוכלו לגלות עד כמה מעודכנות, או לא, רשימות הקריאה בשיעורים שהם מעבירים לעומת מוסדות אחרים בעולם. תלמידים יוכלו למצוא שם חומר ביבליוגראפי רב ערך למטלת הכתיבה הבאה.

בעניין אחר, בשני הגליונות הקודמים הוצג ה-RSS בתוספת המלצה חמה לנצלו ככלי מחקרי. לא הבנתם איך עושים את זה? האתר הבא, מבית היוצר של "פקפוק", מרכז את רוב העדכונים מכתבי העת ומאגרי המידע האקדמאים המובילים בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. סמנו לכם אותו. המלצות לאתרים נוספים בעלי ערך יתקבלו בברכה.

מאת: נעם קסטל

עוזר מחקר דיגיטלי - Dapp Factory

בגיליון שעבר הכרנו, או לפחות ניסינו להכיר, את ה-RSS, פונקציה המאפשרת להתעדכן בפרסומים חדשים באתרים ובכתבי עת מובילים. הפעם, בדילוג משמעותי קדימה, נתאים את הכלי הזה, ואת הרשת כולה, לצרכינו המחקריים.

Dapper (חיבור המילים Data ו-Mapper) הוא אתר חינמי המציע למשתמשים עבור עצמם התראות ועדכונים מותאמים אישית. מיטיבי הלכת והעכבר שישקיעו רבע שעה ללמידתו יוכלו להפוך אותו לכלי מחקרי יעיל שיאתר ויתריע על פרסומים חדשים. מדובר בשירות הדומה ל-Google Alerts, למעט שני הבדלים מהותיים– האחד, במקום הרובוטים של גוגל, אתם אלו הבוחרים את יעדי החיפוש ולכן יכולים להתעדכן גם מאתרי מקצועיים וכתבי עת. הבדל נוסף הוא היכולת להגדיר פרמטרים נוספים לחיפוש, מלבד מילות המפתח.

תוכלו, למשל, לקבל התראה כאשר המאמר החביב עליכם זוכה בציטוט חדש, או לקבל עדכון כשהמאמר האחרון שלכם צוטט בפעם ה-30. אפשר גם להזמין הודעה על כל יום שהטמפרטורה באלסקה עולה על 30 מעלות. את העדכונים תוכלו לקבל, כאמור, כ-RSS, במייל, ובשלל צורות דיגיטליות אחרות.

כרגיל, גם הפעם דפדפן פיירפוקס מציע יתרון נוסף בדמות תוסף מעולה. התוסף הזה יאפשר לכם, באמצעות סמל קטן שיתווסף לשורת הכתובות, להשתמש בהתראות מוכנות שהגדירו משתמשים אחרים באתר בו אתם גולשים. טוב מכך, תוכלו לייצר לעצמכם התראה עבור על כל שינוי שיחול בתוצאות החיפוש, בכל מנוע חיפוש או מאגר מידע ברשת, מבלי הצורך לגלוש אליו שוב ושוב.

מאת: נעם קסטל

צליל מקוון - RSS

הקץ לנידוי. RSS (קיצור של Really Simple Syndication) הוא אחד הכלים הפשוטים, והדמוקרטיים, המאפשרים לכל המעוניינים (כלומר, אתם) להישאר מיודעים על פרסומים אחרונים בכתבי העת המובילים. הרעיון פשוט –חותמים מנוי באתרים המפרסמים תכנים רלוונטיים ומקבלים הודעה בזמן אמת (ובחינם), עם הופעתו של פרסום חדש. רוב כתבי העת המובילים מציעים את השירות, ועבור אלה שטרם התאימו את עצמם, ניתן להשלים את הפער בעזרת מאגרי המידע האלקטרוניים עליהם מנויה האוניברסיטה.

ניתן להוריד ולהתקין אחת מן התוכנות המיועדות לקריאת RSS לשם קריאת העדכונים, אך כמו בעבר, גם הפעם, אנו ממליצים ללא פקפוק על שימוש בדפדפן Firefox. הדפדפן כולל כבר קורא RSS מובנה. אפשרות נוספת ופשוטה היא שימוש בשירות החינמי Google Reader.

בכדי להתחיל לקבל את התראות כל שעליכם לעשות הוא לגלוש אל האתרים המעניינים אתכם באמצעות מנועי חיפוש ולחפש את הסימן הכתום בגוף האתר או על יד שורת הכתובת בדפדפן. אם תאתרו אחד מהם, לחצו עליו- בחרו ב'subscribe now'- ואתם רשומים.

נכון. רובנו לא באמת יטרח, או יספיק, לעבור בין כתבי העת השונים. על כן, מוגשים כאן הקישורים לכל כתבי העת שסווגו כחשובים ביותר (A) בתחומי הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה על פי מדד ירושלים של האוניברסיטה העברית. כל שנותר הוא רק להקליק.

ודובדבן לסיום. לעתים אלו שיודעים טוב יותר מאנשי המקצוע, הם אלה המספקים להם את המידע – הספרנים, זן הולך ונעלם. אתר LibWorm, הסורק למעלה מ-1,500 עדכוני RSS של ספריות ברחבי העולם, ישמח לברור עבורכם וליידע אתכם, בחינם, על עדכונים עלפי מילת מפתח שתזינו.

American Anthropologist,
American Ethnologist,
American Journal of Sociology,
American Sociological Review,
Annual Review of Anthropology,
Annual Review of Sociology,
British Journal of Sociology,
Current Anthropology,
Social Forces,
Social Problems,
Sociology-the Journal of the British Sociological Association.

מאת: נעם קסטל

לארגון מקום ושפה - Gspace ו-QTL

כעת, משנחשף כאן הסוד הגדול, אם (ואב) כל התוספים לדפדפן "שועל האש", ניתן לדבר על שני עזרים שיקלו על הגלישה ברשת להפוך לשעת עבודה בדרך לתיזה. ההתקנה פשוטה להפליא- לוחצים על הקישור, ומניחים לדפדפן להוריד, להתקין ולהפעיל את עצמו מחדש. אה, כן, והכל בחינם- ואפילו חוקי.

תוספת מומלצת ראשונה היא ה-Gspace. תוסף זה הופך את תיבת הדוא"ל שלכם בגוגל (ובאוניברסיטה) בו ניתן לשמור ולגבות קבצים (עד 2 עד 2 ג'יגה בייט) באמצעות גרירה פשוטה של הקובץ, כמו בכונן מחשב רגיל.
תוספת חשובה נוספת לדפדפן שלכם, שתסייע, אולי, גם להבין את החומר שמולכם, היא מילון רב-לשוני המבוסס על אתר מורפיקס. העקרון פשוט וידוע- עמדו על המילה, סמנו אותה ומיד יפתח חלון עם התרגום. בפינה הימנית התחתונה יתווסף דגל הממלכה הבריטית - אותו תוכלו להחליף בהתאם לשפת התרגום הרצויה. חשוב לזכור, לפני שמתמכרים, כי פתרון זה יעיל רק לגלישה בדפי אינטרנט ולא למאמרים סרוקים וקבצי PDF.


מאת: נעם קסטל

הוא בסדר - ZOTERO, תוסף לניהול רשימות ביבליוגרפיות

מורי "מיומנויות אקדמיות" התאחדו, אפשר לסגור מחברות ולנשום לרווחה. תוסף חדש וחינמי מאיים לגנוז לנצח את הצורך בהכנת רשימה ביבליוגרפית ובפתקיות צהובות ששוכחות במצבי לחץ להיכן הודבקו. Zotero הוא מנהל ציטוטים חינמי שאינו נופל באיכותו וביצועיו מכמה ממתחריו המקצועיים. חשוב לציין כי מהתוסף הזה תוכלו ליהנות רק לאחר הצטרפות לעדת חסידי "שועל האש" (FireFox), דפדפן הקוד החופשי, מהלך ראוי לכשעצמו.


מהרגע בו יותקן Zotero, משהו טוב צפוי לקרות. בכל פעם שתגלשו אל עמוד המכיל פריטים ביבליוגרפים (Google Scholar, מאגרי מידע או סתם כתבה באתר) יצוץ סימן קטן של ספר בשורת הכתובת (כן, המקום שבו כותבים http://www...).
לחיצה על הסימן הקסום הזה תתייק עבורכם את כל המידע הרלוונטי.


מאת: נעם קסטל

בלי לצאת מהחלון - תמלול ראיונות

עייפים אך מיוזעים שבנו מן השדה, עמוסים בפתקים צהבהבים מבולגנים ומקושקשים והתיישבנו, מלאי פאתוס ודרמה סמוך לשולחן האיקאה המלוכלך, מדמים עצמנו לדמות החוקר הבריטי הישיש מתחילת המאה שעברה. שלוש נשימות עמוקות ואנו ניגשים אל מלאכת התמלול, המכונה בפי ילידי ממלכת הסוצאנת "שקלוט". כאן מתחלקים ההמונים לשתי קבוצות- מהירי ההקלדה, מחד, ומנגד, מנפצי האגרטלים. כמה מתסכל ובלתי אפשרי עלול להיות תהליך העברתו של הראיון מוקלט אל הכתב, והנה בא לֵציוּן גואל- Express Scribe. המדובר בתוכנה חינמית, ההופכת את התמלול למשימה ברת השגה, ומאפשרת השמעה במהירות משתנה של ההקלטה הדיגיטאלית, בחלון זעיר הפועל במקביל למעבד התמלילים. היישום מאפשר להריץ בעזרת לוח המקשים את ההקלטה קדימה ואחורה מבלי לעבור מחלון לחלון.

קישור להורדה: http://www.nch.com.au/scribe, ובמרכז שיין הקרוב לביתכם.

יתרונות: עבודה במקביל לתוכנת מעבד התמלילים, אין צורך לעבור בין החלונות, מהירות השמעה משתנה, בהתאם למהירות ההקלדה ומקשי ה-F משמשים להרצת השמע קדימה ואחורה, אין צורך לעבוד עם עכבר.
מגבלות: מוגבלים לטייפ דיגיטלי ולמה הוא לא יודע גם להקליד?

מאת: נעם קסטל